עושק על פי סעיף 431 לחוק העונשין מוגדר כאדם אשר מנצל מצוקה של אדם אחר בין אם מדובר בחולשה גופנית, שכלית או חוסר ניסיון בתחום מסוים. אם העושק הורשע בעבירת עושק, פסק הדין על עבירה זו יהיה מאסר בפועל למשך שלוש שנים.
עבירת עושק נעשית כאשר אדם דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין, דורש או מקבל תמורה העולה במידה בלתי סבירה עבור השירות שנתן או לחילופין נותן תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה עבור השירות שקיבל או מוצר בו הוא השתמש.
עבירת עושק מתקיימת כאשר קיים חוסר שוויון בין העושק והעשוק, כשלעושק יש יתרון על העשוק בין אם הדבר נובע ממצוקת העשוק בגלל היותו במצוקה, בחולשה גופנית או שכלית או בגלל היותו חסר ניסיון או קל דעת.
החוק קובע כי עבירת העושק מורכבת משלושה יסודות עובדתיים – התנהגותי, נסיבתי ונפשי. היסוד ההתנהגותי בא לידי ביטוי בהתנהגותו של העושק מעצם הדרישות או התנאים הלא הגיוניים שהוא מציב.
לקריאה נוספת: מהי עבירת סחיטה באיומים על פי חוק העונשין בישראל?
היסוד הסיבתי הוא ניצול מצב של מצוקה, חולשה, חוסר ניסיון וכדומה של העשוק וקבלת תמורה בלתי סבירה או ללא תמורה כלל, סיטואציה שהייתה יכולה להימנע אלמלא היה הנאשם מתנהג כשנהג. היסוד הנפשי מתאר את המודעות למצבו הקשה של המנוצל וקבלת התמורה בדרכים לא הוגנות על ידי העושק.
ישנם מספר יסודות החייבים להתקיים על מנת להגדיר את המקרה כעבירת עושק:
אחד מהפסיקות המפורסמות בתחום של עבירות עושק הוא מקרה של גבר אשר פנה לבית המשפט לאחר שחתם על הסכם גירושים והצליח לשכנע את השופט, שגרושתו איימה עליו שאם לא יחתום על הסכם הגירושים, תיגש להוריו ולמשפחתו ותפיץ שקרים עליו.
קיראו: חשיבותו של ייצוג משפטי במשפט פלילי
בית המשפט אכן השתכנע שמדובר במקרה של עושק והורה על ביטול הסכם הגירושים. מקרה נוסף היה של זוג שהתגרש ובמסגרת הגירושין, מכר הבעל את חלקו בבית לאשתו עבור סכום זעום וזאת על מנת שיוכלו לסגור את תהליך הגירושין במהירות ובית המשפט החליט לבטל את החוזה לרכישת הבית כיוון שאכן היה מדובר במקרה שבו הגבר לא קיבל את שוויו האמתי של הנכס שמכר.
לקריאה נוספת: באילו מקרים ניתן לדרוש משפט חוזר?